חווית משתמש

כבר שנים רבות שאני מבצעת את הקניות שלי באינטרנט. למי יש זמן להסתובב בסופר? לעמוד בתור? לסחוב את הקניות?
מבחינתי קניית מצרכי מזון זה משהו שאני סוגרת בהזמנה פשוטה, בכמה דקות, בבוקר, כשאני ממהרת לעוד הדרכה, או לעוד פגישה עם לקוח. לאו דווקא איזה אירוע מכונן ביום. משהו שצריך לעשות, לסמן וי, ולהמשיך הלאה.
לפני מספר שבועות קיבלתי הזמנה להתנסות בגרסת הבטא של אתר הקניות המחודש של אחת מרשתות השיווק.
במבט ראשון: מרשים!
רואים שהושקעה מחשבה בעיצוב: הצבעים, הפונטים, עיצוב הכפתורים,  קווים מעוגלים, תמונות יפות. ממש מראה של שנת 2012, ולא איזה עיצוב מיושן מתחילת המילניום.
כל כך התרגשתי מהעיצוב שאפילו הייתי מוכנה לסלוח לתקופה מסוימת על כך ש:
• האתר כל כך איטי (אבל ממש איטי).
• פעולות שפעם יכולתי להשלים ב-2 לחיצות כפתור לוקחות לי עכשיו 10 שלבים וכמה דקות ארוכות ומעצבנות.
• מידי פעם נאלצתי לשתות את הקפה שלי בלי חלב ("בכל זאת, אנחנו בבטא, אז לפעמים יש באגים בקליטה של רשימת הקניות" הסביר לי האיש מהתמיכה הטכנית…)
אבל מהר מאוד איבדתי את הסבלנות.
עם כל הכבוד, שוטטות באתר של רשת מצרכי מזון היא לאו דווקא החוויה שחיפשתי לעצמי.
בסה"כ באתי לאתר עם מטרה מאוד מוגדרת: לסיים את הקניות כמה שיותר מהר, אם אפשר גם בלי טעויות, ומבלי שהעניין יזכר כחוויה מיוחדת, גם כשאקבל את המצרכים הביתה. את החוויות שלי אני מחפשת במחוזות אחרים.
מה מוסר ההשכל?
1.  חווית המשתמש לא מסתכמת רק בממשק האתר או התוכנה, אלא בחווית השירות כולו.
2.  לא כל ממשק משתמש צריך להשאיר חותם חוויתי.
לא כל מוצר חייב להיות iphone.
עבור הרבה מאוד מוצרים, הממשק הנכון הוא כזה שמאפשר למשתמש להשיג את מטרתו בצורה
הפשוטה והנוחה ביותר, בלי לבזבז זמן, ובצורה אמינה. פשוט, אינטואיטיבי, בלי דרמות.
צריך מידי פעם גם את האפקט של ה"וואו", זה נכון, אבל בטוח שלא על חשבון נושאים אחרים.
3.  ואם חשוב לכם החלב בקפה של הבוקר – אל תסתמכו על גרסת הבטא.